כמה BTU (כוח סוס) צריך מזגן לחדר?

איך מחשבים כמה BTU צריך לחדר?

מכפילים את שטח הרצפה במקדם BTU למטר (ברירת מחדל 650), ואז מכפילים במקדמי התאמה: גובה תקרה (עד 2.7 מ' — ×1.00; 2.7–3.2 מ' — ×1.10; מעל 3.2 מ' — ×1.15), חשיפה לשמש (×1.15 לקיר או חלון גדול הפונה לשמש) ועומס חום נוסף (×1.10). מוסיפים 500 BTU לכל אדם קבוע מעבר לשניים, ומעגלים כלפי מעלה ל-500 הקרובים. את כוח הסוס מקבלים בחלוקה ב-9,000. שימו לב: המקדם 650 והיחס 9,000 BTU ל-1 כ"ס הם מוסכמות-שוק מסחריות ומקורבות, לא פיזיקה — כדאי לאמת מול מפרט היצרן.

מה משנה את המספר, ובכמה

אלה כל מקדמי ההתאמה שהמחשבון מפעיל, ולצידם מה שמפרסמים מדריכי מיזוג ישראליים אחרים על אותם גורמים. ההשוואה נועדה להראות איפה ההערכה כאן שמרנית יותר ואיפה פחות — לא לקבוע מי צודק.

שתי הערות כנות על הטבלה. ראשית, מקדם התקרה כאן שמרן יותר מנוסחת הנפח: 250 כפול 2.6 שווה 650 למטר רבוע — בדיוק ברירת המחדל של העמוד — אבל בתקרה של 3 מטר נוסחת הנפח נותנת 750 למ"ר, כ-15 אחוז מעל 650, בעוד המחשבון מוסיף 10 אחוז בלבד. שנית, תוספת עומס החום כאן היא 10 אחוז לכל המקרים יחד, בעוד שני המקורות שנבדקו ממליצים על 15–20 אחוז לקומה עליונה לבדה. בדירה עליונה מתחת לגג כדאי להעלות את המקדם ידנית בשדה ההגדרות המתקדמות.

כמה BTU צריך לחדר לפי מטר רבוע? טבלה מלאה

הטבלה מריצה את החישוב של העמוד הזה על גדלי חדר נפוצים, בתנאי בסיס: תקרה עד 2.7 מ', שמש רגילה, בלי עומס חום נוסף ושני אנשים בחדר. עמודת ה-BTU היא השטח כפול 650, מעוגל כלפי מעלה ל-500 הקרובים. עמודת המדף היא מדרגת המזגן המסחרית הראשונה שאינה נמוכה מההערכה. עמודת הכ"ס היא אותו מספר חלקי 9,000. אם התקרה גבוהה, יש חלון גדול הפונה לשמש או יותר משני אנשים — עדיף להזין את המידות בטופס למעלה במקום לקרוא מהטבלה.

שימו לב לקפיצה סביב 20 מ"ר. ההערכה שם היא 13,000 BTU, אבל מדרגת המדף הקרובה מעל היא 18,000, כי בין 12,000 ל-18,000 אין מדרגה מסחרית באמצע. כלומר חדר של 18 מ"ר וחדר של 20 מ"ר נבדלים בהערכה ב-1,000 BTU בלבד ובכל זאת נופלים על שני מזגנים שונים. זו הנקודה שבה כדאי למדוד את החדר בפועל ולא להעריך בעין.

דוגמאות: איזה מזגן יוצא לחדר שינה, לסלון ולחדר עמוס

הטבלה הקודמת הראתה חדרים בתנאי בסיס. כאן נכנסים גם המקדמים — שמש ומספר אנשים — כדי לראות כמה הם מזיזים את התוצאה בפועל.

שתי השורות של הסלון 4×5 מדגימות את מה שקורה בפועל: החשיפה לשמש מוסיפה 2,000 BTU להערכה, אבל שתי השורות נופלות על אותו מזגן מדף של 18,000. כלומר לפעמים מקדם מתקן משנה את המספר ולא את הקנייה — ולפעמים, כמו בקפיצה מ-18 ל-20 מ"ר, הוא משנה בדיוק את הקנייה.

כמה BTU זה כוח סוס? טבלת המרה

בשוק המזגנים בישראל נהוג לתרגם כוח סוס אחד לכ-9,000 BTU. זו מוסכמה מסחרית ולא נוסחה פיזיקלית, ויצרנים שונים מגדירים מעט אחרת. הטבלה מכפילה את 9,000 בכל מדרגת כ"ס, ומחלקת את התוצאה ב-650 כדי להראות איזה שטח חדר יוצא מכך לפי כלל האצבע של העמוד הזה. השטחים בעמודה השלישית הם תוצאה של החלוקה ולא המלצה נפרדת.

למה 12,000 BTU זה לא 1.5 כוח סוס

זו נקודת בלבול אמיתית בחנות. מדרגות המזגן המסחריות הנפוצות בישראל לא יושבות על כפולות שלמות של כוח סוס. כשמחלקים כל מדרגת מדף ב-9,000 מקבלים את זה:

רק שלוש מדרגות מדף יוצאות כוח סוס עגול. מזגן של 12,000 BTU הוא כ-1.3 כ"ס ולא 1.5, ומזגן של 24,000 הוא כ-2.7 ולא 2.5. לכן עדיף לנהל את הבחירה במספר ה-BTU מהמפרט, ולהשאיר את הכ"ס לשיחה בעל פה.

למה כל אתר נותן מספר BTU אחר לאותו חדר?

אם חיפשתם כמה BTU צריך לחדר וקיבלתם שלוש תשובות שונות, זה לא במקרה. כמעט כל המדריכים בישראל משתמשים באותו מבנה חישוב — שטח כפול מקדם — אבל לא באותו מקדם. הטבלה מרכזת מה שמפורסם בחמישה מדריכים ישראליים שקראנו, ומה שכתוב כאן.

שימו לב שהטבלאות האלה לא מוסיפות ידע מעבר למקדם — הן פשוט המקדם הפוך. 15 כפול 600 שווה 9,000 בדיוק, ו-14 כפול 650 שווה 9,100, כלומר כל טווח שטח שמפורסם ליד 9,000 BTU הוא בסך הכול חלוקה של 9,000 במקדם של אותו מדריך. אצלנו זה 9,000 חלקי 650, שהם 13.8 מ"ר.

ההפרש בין 600 ל-650 נשמע זניח, והוא לא. קחו חדר של 20 מ"ר: לפי 600 יוצא 12,000 BTU, ולפי 650 יוצא 13,000 BTU. הפער הוא 1,000 BTU — אבל מכיוון שאין מדרגת מדף בין 12,000 ל-18,000, המקדם הנמוך שולח אתכם למזגן של 12,000 והגבוה שולח אתכם ל-18,000. אותו חדר, אותה שיטה, שני מזגנים שונים לגמרי.

בגלל זה המקדם כאן גלוי ולא חבוי בתוך הקוד. אפשר לפתוח את ההגדרות המתקדמות ולהוריד אותו ל-600 כדי לראות את התשובה של טורנדו, או להעלות אותו אם החדר קשה במיוחד. מחשבון שלא מראה את המקדם שלו — כמו מחשבון המיזוג של מקס אייר, שמבקש אזור בארץ וסוג מבנה אבל לא מפרסם את הנוסחה — נותן מספר שאי אפשר לבדוק. על ההיגיון שמאחורי בחירת ברירות המחדל באתר אפשר לקרוא בעמוד המתודולוגיה של רק רגע.

מזגן במצב חימום: מה משתנה כשאותו מזגן עובד בחורף

בישראל אותו מזגן עילי הוא גם אמצעי החימום המרכזי בחורף, והמחשבון שבראש העמוד מעריך קירור בלבד. שלושה דברים משתנים במעבר למצב חום: כיוון פעולת המערכת, המספר שהיצרן מפרסם כתפוקה, וכמות החשמל לכל יחידת חום. כל טענה טכנית בפרק הזה לקוחה ממסמך יצרן שקראנו ומקושרת אליו, ומה שלא מצאנו במקור — כתוב כאן שלא מצאנו.

בחימום המזגן לא מייצר חום, הוא מזיז אותו

בקירור המזגן שואב חום מהחדר ופולט אותו החוצה; בחימום המחזור מתהפך. מדריך המונחים הטכניים של תדיראן מגדיר את היחידה החיצונית כאחראית על פליטת החום מהחלל בקירור ועל קליטת חום מהסביבה במצב חימום, וחוברת ההפעלה של תדיראן לסדרת U-Cool מנסחת את עקרון הפעולה בחימום כך: המזגן שואב את החום מהיחידה החיצונית ומעביר אותו לחדר דרך היחידה הפנימית. אותה חוברת מכנה יחידות כאלה יחידות עם משאבת חימום — כלומר משאבת חום לכל דבר. זה ההבדל מגוף חימום חשמלי, שממיר חשמל לחום במקום להעביר חום שכבר קיים, וזו גם הסיבה שהתפוקה בחימום תלויה במזג האוויר בחוץ: החוברת כותבת במפורש שתפוקת החימום יורדת בטמפרטורה חיצונית נמוכה.

האם כלל ה-BTU משתנה בחימום?

לא מצאנו אף מדריך ישראלי שמפרסם מקדם BTU נפרד לחימום. מדריך התפוקה של תדיראן מנסח את כלל האצבע במפורש לקירור בלבד: לצורך קירור של מטר רבוע אחד נדרשת תפוקה של 650 BTU/h. גם המחשבון שבראש העמוד הזה הוא מחשבון קירור, וכך הוא מוצג. מה שכן אפשר לבדוק זה מה היצרן מפרסם על אותה קופסה עצמה: בכל דף מוצר מופיעים שני מספרי תפוקה נפרדים, אחד לקירור ואחד לחימום.

הנתונים נלקחו מדפי המוצר של 140NG, 240NG, 340NG ו370NG. אלה ארבעה דגמים של יצרן אחד שמפרסם מפרט פתוח ומלא — הם מובאים כראיה, לא כהמלצה על דגם או על יצרן. בשניים מהם המספר זהה בשני המצבים; בשניים האחרים תפוקת החימום גבוהה יותר: 10,236 מול 9,210, הפרש של 1,026 שהם כ-11 אחוז, ו-25,000 מול 24,000, הפרש של 1,000 שהם כ-4 אחוז. בארבעתם תפוקת החימום אינה נמוכה מתפוקת הקירור. המסקנה המעשית: מזגן שנבחר לפי הערכת הקירור שבעמוד הזה מגיע עם תפוקת חימום נומינלית שאינה נמוכה ממנה. הסייג חשוב — התפוקה הנומינלית היא נתון מעבדה, ולפי חוברת ההפעלה היא יורדת ככל שקר יותר בחוץ, כלומר דווקא בלילות שבהם צריך אותה.

הפשרה: למה המזגן נעצר, ולמה לא יוצא ממנו אוויר חם מיד

זו השאלה הנפוצה ביותר סביב חימום במזגן, וברוב המקרים התשובה היא שזו לא תקלה. חוברת ההפעלה של תדיראן לסדרת U-Cool מתארת שני מנגנונים נפרדים שגורמים לזה:

• השהיית המאוורר בהתחלה. לפי החוברת, בחימום מאוורר היחידה הפנימית לא יפעל למשך שתי דקות כדי למנוע כניסת אוויר קר לחדר, כל עוד מחליף החום לא הגיע לטמפרטורה. זה קורה בשלושה מצבים: כשהחימום התחיל לפעול, מיד לאחר סיום הפשרה אוטומטית, וכשהחימום עובד באוורור נמוך. בטבלת התקלות של אותה חוברת מופיע מנגנון קרוב — כשמחליף החום הפנימי קר מאוד המאוורר מפסיק להסתובב כדי למנוע זרימת אוויר קר, לזמן עצירה של עד שלוש דקות.
• מחזור ההפשרה. כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה והלחות גבוהה נוצר כפור על מחליף החום של היחידה החיצונית, והוא מוסר אוטומטית. לפי החוברת, במהלך ההפשרה האוטומטית מאוורר היחידה הפנימית ומאוורר היחידה החיצונית אינם פועלים, נורית הבקרה ביחידה הפנימית מהבהבת, והיחידה החיצונית עשויה לפלוט אדים — והחוברת כותבת במפורש שזו אינה תקלה. בטבלת התקלות מצוין שהמאוורר הפנימי מפסיק לפעול למשך 3 עד 12 דקות בזמן ההפשרה, ושבסיומה פעולת החימום מתחדשת אוטומטית.

שימו לב לכיוון של שני המנגנונים, כי הוא הפוך מהאינטואיציה: החוברת מתארת מכונה שמעדיפה לא להזרים אוויר בכלל על פני להזרים אוויר קר. כלומר מה שמרגישים בבית כאוויר קר שיוצא מהמזגן הוא לרוב דווקא השלב שבו הוא בכוונה לא מוציא כלום. אם אוויר קר כן נושב מהיחידה לאורך זמן, או שההפסקה נמשכת הרבה מעבר לטווח שהחוברת מציינת, זה כבר מחוץ למה שהיצרן מתאר כפעולה תקינה.

כמה חשמל צורך חימום לעומת קירור?

אין מספר אחד, אבל יש שני מדדים שהיצרן מפרסם על אותו דגם. מדריך המונחים של תדיראן מגדיר את SEER כיחס בין תפוקת הקירור לצריכת החשמל לאורך עונת הקיץ, ואת SCOP כיחס בין תפוקת החימום לצריכת החשמל לאורך עונת החורף. בארבעת הדגמים בטבלה למעלה ה-SEER הוא 6.6 עד 7 וה-SCOP הוא 4 עד 4.3; חלוקה של האחד בשני נותנת יחס של כ-1.6 עד 1.7 לטובת הקירור. במילים אחרות, לכל קילוואט-שעה של חשמל הדגמים האלה מזיזים יותר אנרגיה תרמית במצב קירור מאשר במצב חימום.

ומה שהיחס הזה לא אומר: שחשבון החשמל בחורף גבוה פי 1.6. שני המדדים נמדדים בתנאי מעבדה ועל שתי עונות שונות, וכמות החום שצריך להזיז בחורף אינה זהה לכמות הקור שצריך להזיז בקיץ. גם זרם העבודה שונה בין המצבים — מדריך המונחים מסביר שמפרסמים ערך אחד לקירור וערך אחד לחימום, וההפרש נובע מהמאמץ השונה של המדחס בתנאי עבודה שונים — ובדפי המוצר ההפרש הזה לא נוטה לכיוון קבוע: ב-340NG הזרם בקירור הוא 9 אמפר ובחימום 8.5, וב-140NG הכיוון הפוך, 3.5 בקירור מול 3.8 בחימום. את העלות בפועל אי אפשר לגזור מ-BTU, מ-SCOP או מהאמפרים: צריך את הצריכה בוואט מהמפרט של הדגם ואת מספר שעות ההפעלה, ואז להריץ אותם במחשבון עלות ההפעלה של מכשיר חשמלי.

מה המחשבון הזה לא לוקח בחשבון?

עדיף לומר את זה מראש. החישוב כאן הוא כלל אצבע עם ארבעה מקדמים, לא חישוב עומסי-חום הנדסי. הדברים הבאים משפיעים בפועל על התוצאה והמחשבון לא מודד אותם:

• איכות הבידוד וסוג הקירות. קיר מבודד וקיר חשוף לא מתנהגים אותו דבר, ואין כאן שדה לזה.
• סוג החלונות וגודלם. המחשבון שואל רק אם יש חשיפה לשמש, לא כמה מטרים של זכוכית יש ואם היא כפולה.
• האזור בארץ. חדר זהה בהרים ובערבה לא דורש אותו דבר. מחשבון המיזוג של מקס אייר כן מבקש אזור, כאן אין שדה כזה.
• מכשירי חשמל ספציפיים. יש כאן תיבת סימון כללית לעומס חום נוסף, בלי פירוט לפי מכשיר.
• קצב פתיחת הדלתות והחלפת האוויר. חדר שפתוח למסדרון או לחלל גדול מאבד קור כל הזמן.
• לחות. מזגן גם מייבש, וייבוש הוא חלק מתחושת הנוחות. BTU לבדו לא מתאר את זה.
• צריכת חשמל ועלות הפעלה. BTU היא תפוקת קירור, לא צריכה. להערכת עלות צריך את הוואט מהמפרט של הדגם, ואז אפשר להריץ אותו במחשבון עלות ההפעלה של מכשיר חשמלי.

אינוורטר: המקרה שבו אותו BTU בדיוק צורך חשמל אחר

הסעיף האחרון ברשימה למעלה קובע ש-BTU היא תפוקה ולא צריכה, ושני מזגנים באותה תפוקה יכולים לצרוך חשמל שונה. המקרה המובהק לכך הוא האינוורטר. מדריך המונחים של תדיראן מגדיר אותו כטכנולוגיה שבה המדחס משנה את מהירות הפעולה שלו לפי הצורך במקום להידלק ולהיכבות, ומציין שהיא שומרת על טמפרטורה יציבה יותר בחלל, מפחיתה צריכת חשמל ומאריכה את חיי המדחס בזכות עבודה רציפה ומבוקרת; לפי אותו מדריך זהו כיום הסטנדרט בשוק, שהחליף את מזגני ה-ON/OFF של הדור הקודם. כלומר שני מזגנים עם אותו מספר BTU על המדבקה יכולים להתנהג אחרת לגמרי בפועל, רק בגלל אופן העבודה של המדחס. בכמה בדיוק — לא נכתוב כאן אחוז, כי ההפרש משתנה בין דגם לדגם ותלוי בשעות ההפעלה ובטמפרטורה שמגדירים. המספר היחיד שאפשר להסתמך עליו הוא הצריכה בוואט מהמפרט של הדגם המסוים, ואותה אפשר להריץ במחשבון עלות ההפעלה של מכשיר חשמלי.

המשמעות המעשית: המספר כאן טוב כדי לדעת באיזו מדרגה מסתובבים לפני שנכנסים לחנות או מזמינים מתקין. הוא לא מחליף חישוב עומסים לחלל לא שגרתי — חלל פתוח, גג רעפים, קיר זכוכית או מרתף. במקרים כאלה הפער בין כלל אצבע לחישוב אמיתי גדול מדי מכדי לנחש.

כלים קשורים